את הערב של אותו היום התחלנו בארוחת ערב רומנטית במסעדת אוקינאווה. התחשק לנו רומנטי, התחשק לנו אסייתי, התחשק לנו אוירה קסומה ונעימה של שכונת נווה צדק והחלטנו לעשות את זה. כזוג שחי בתל אביב כבר כמה שנים טובות, עובד מסביב לשעון ומגדל כלב בדירה ללא חצר (מה שבשקט הופך אותנו להורים עסוקים במשרה מלאה) אנחנו מקפידים לצאת אחת לשבוע לפחות כדי לשמור על הגחלת וכדי להשאיר את שנינו שפויים.

הארוחה הייתה מושלמת כמו תמיד, רעות היא אחת הדמויות הבולטות במסעדת אוקינאווה שדואגת לפנק אותנו כל פעם שיש לנו מזל והיא אכן שם כשאנחנו מגיעים (תודה רעות) . בן הזוג שלי תמיד מנסה למשוך למסעדות אסייאתיות חדשות אבל כשמגיע רגע האמת ואחרי בירור ארוך על כל האפשרויות העומדות בפנינו – אוקינאווה לוקחת. תכלס, למרות שכל נווה צדק מלאה במקומות גיי פרנדלי, אין בה עוד מסעדה אסייאתית ברמה שלהם.

אבל, לא על אוקינאווה באנו לדבר
אלא על השכנה הסקסית שלה (סליחה, מותק) – אניטה.
אני מודה, לא הכרנו לפני
וגם כשראיתי אותה ואת התור המטורף שהיה שם – לא נדלקתי בכלל
לא אני ולא בן הזוג שלי נמשכים לאניטות באופן כללי אבל יודעים להעריך איכות כשפוגשים בה והיא, לא עשתה כזה רושם ראשוני עד לרגע בו הלשון שלי הצליפה בי. זה הגיע בהפתעה מוחלטת כבר בלק הראשון. לא מותיר ספק שמדובר פה בתגלית מרעישה ושהגוף שלי הולך לשלם את המחיר בעודף שעות בחדר הכושר אבל אחת לשבוע אני מוכן לשלם את המחיר כי מדובר פה בגלידה הטובה ביותר שיש לא רק לתל אביב להציע – אלא לישראל כולה. הטעם היה שוקולד, שקדים וקרמל ומאז, אניטה היא האניטה היחידה בחיינו מכל האניטות בעולם. לא האמנו שנצליח להימשך ככה אבל זה קרה.

אניטה – שכונת נווה צדק, תל אביב

הכותב: הוד ספיר